הפסולת הפכה להיות בעיה לאומית. בשנת 2023, היקף הפסולת הממחוזרת נע בין 10-15% בלבד. כל אדם מייצר בממצע 1.8 ק״ג פסולת ביום. עם אוכלוסיה המונה כ-10 מיליון תושבים, מדובר בכ- 18 אלף טון פסולת המיוצרת ביום! רוב הפסולת הולכת להטמנה, דבר המזהם את הקרקע וזאת, מבלי לדבר על הזיהום בשל ההובלה של הפסולת לאתרי המטמנות. רוב המטמנות נסגרות בשל ניצולן המירבי.

הרבה מזבלות פיריטיות קמות ללא יכולת כמעט לעצור את התופעה.

המטמנות הנותרות עומדות במפני חוסר יכולת להמשיך ולקבל פסולת בקרוב מאוד. נדרש פתרון בדחיפות.

לפתרונות של הפקת אנרגיה מפסולת (השבת אנרגיה) תועלת כפולה – גם צמצום הפסולת המוטמנת וגם תשתית להפקת אנרגיה, שהיא מצרך שהביקוש לו הולך וגדל משנה לשנה. מרכיב עיקרי בכדאיות הכלכלית של מתקן להשבת אנרגיה מפסולת הוא קליטת כמות וסוג של חומרים שמאפשרים נְצולת אנרגיה מרבית, ובפרט חומרים בעלי ערך קלורי גבוה, כמו פלסטיק וקרטון.

התוכנית האסטרטגית לשנת 2030 שגיבש המשרד להגנת הסביבה מכירה בחשיבותם של פתרונות להשבת אנרגיה מפסולת ומקדמת הקמת מתקנים להשבת אנרגיה, אך היא עושה זאת במסגרת המדיניות לטיפול בפסולת עירונית מוצקה שהוביל המשרד בעשורים האחרונים, ושלא צלחה. התוכנית מתמקדת בהפרדה ובמיון של פסולת למחזור ובהשבת אנרגיה מהפסולת השיורית בלבד.